Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at /home1/israel/public_html/hashem1/@checkref.php:73) in /home1/israel/public_html/hashem1/index.php on line 5
» הרבי מלובביץ’ ופעלו לקרוב הגאולה - אחרית הימים גוג ומגוג נבואות גאולה משיח בן דוד המשיח הגאולה - בלוג השם1.נט

WordPress database error: [You have an error in your SQL syntax; check the manual that corresponds to your MySQL server version for the right syntax to use near 'SET timestamp = '1414692706', ip = '54.82.166.45', location = 'בלוג אחרי' at line 1]
UPDATE SET timestamp = '1414692706', ip = '54.82.166.45', location = 'בלוג אחרית הימים - haShem1.net » Blog Archive » הרבי מלובביץ’ ופעלו לקרוב הגאולה', url = '/index.php?p=327&sn=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A5%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.htm' WHERE ip='54.82.166.45'

WordPress database error: [You have an error in your SQL syntax; check the manual that corresponds to your MySQL server version for the right syntax to use near 'VALUES ('1414692706', 'Guest', '54.82.166.45', 'בלוג אחרית הימים -' at line 1]
INSERT INTO VALUES ('1414692706', 'Guest', '54.82.166.45', 'בלוג אחרית הימים - haShem1.net » Blog Archive » הרבי מלובביץ’ ופעלו לקרוב הגאולה', '/index.php?p=327&sn=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A5%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.htm')

WordPress database error: [You have an error in your SQL syntax; check the manual that corresponds to your MySQL server version for the right syntax to use near 'WHERE timestamp < 1414689106' at line 1]
DELETE FROM WHERE timestamp < 1414689106

WordPress database error: [You have an error in your SQL syntax; check the manual that corresponds to your MySQL server version for the right syntax to use near '' at line 1]
SELECT COUNT(*) FROM

 
בס''ד ב' בתמוז תשס"ו (28.6.06)
» הרבי מלובביץ’ ופעלו לקרוב הגאולה

לכבוד ג’ תמוז, תאריך הסתלקותו של הרבי מלובביץ’, חשבתי שיהיה נכון להעתיק לכאן מאמר המתאר את השלבים בהלהבת הציבור לקראת הגאולה הקרובה בע"ה, ע"י הרבי מלובביץ’, הצדיק הגדול שעבור רבבות הפך את הגאולה מרעיון של דבר שיקרה בעוד רבות בשנים, לדבר שעשוי להתרחש כל רגע ורגע, וביצע מהפך מחשבתי אדיר בציפייה לגאולה של עם ישראל, והציפייה כידוע היא המקרבת את הגאולה, ובזכותה גם ייגאלו ישראל (כמתואר במאמר אודות מעלות הציפייה לגאולה), ואין צל של ספק שבזכות הציפייה האדירה שעורר הרבי, ומעוררים עד היום חסידיו מסוף העולם ועד סופו, אנו זוכים להתקרבות הגאולה, כפי שעינינו צופיות בזמנים אלה.

המאמר המצ"ב נכתב ע"י כבוד הרב מנחם ברוד שליט"א, דוברה של תנועת חב"ד, והתפרסם באתר חב"ד און-ליין, ומנסה לסכם בקצרה את פעלו הרב של הרבי במשך תקופת נשיאותו בחב"ד. להלן הדברים:

במרכז הווייתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש עמדה השאיפה להחיש את ביאת גואל-צדק. שינויי דגשים במהלך השנים, עד להכרזה "הגיע זמן הגאולה" ושהכול כבר מוכן לקראתה ■ מהי מטרת הציפייה האדירה שחולל, וכיצד להתייחס לפרסומים בלתי-מוסמכים הנראים בחוצות ■ מאמר מאת הרב מנחם ברוד דובר חב"ד ועורך ‘שיחת השבוע’ מיוחד לג’ תמוז המתפרסם בגליון ‘הילולא דרבי’ בהוצאת ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות

אין זו משימה קלה לסכם במאמר קצר את פועלו האדיר של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בנושא הגאולה וביאת המשיח. עניין זה היה דם-התמצית של כל פועלו ועבודתו, בכל משך ימי חייו. לא הייתה שיחת-קודש או מאמר חסידות שעניין הגאולה לא אוזכר בהם. כל מי שזכה להכיר את רבינו הבחין מיד כי הציפייה לגאולה והשאיפה הגדולה להחיש את ביאת הגואל – עומדות במרכז עולמו והן המניעות את כל מפעליו הכבירים ברחבי תבל.

ננסה בכל-זאת לגעת בכמה מאפיינים בולטים של תפיסת הגאולה, כפי שבאה לידי ביטוי בתורתו ובפעולותיו של רבינו. בוודאי יהיו עוד הזדמנויות שבהן יהיה אפשר להרחיב את היריעה ולהקיף כראוי את הנושא הגדול והמרכזי הזה.

התעוררות בימי השואה

למעשה, הציפייה לגאולה החלה להתלהט לממדים גדולים עוד בימיו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, חותנו של רבינו. בשנות השואה האיומות יצא בקריאה גדולה לעם-ישראל שכותרתה – "לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה". הרבי הריי"צ הודיע כי הייסורים הנוראים העוברים על עם-ישראל הם ‘חבלי משיח’, ועל-ידי התעוררות תשובה תבוא מיד הגאולה.

את התקופה הזאת הגדיר הרבי הריי"צ "עקבתא דמשיחא ממש" והדגיש את החשיבות לעורר את המוני בני-ישראל לתשובה, כדי לזכות לגאולה. כך, למשל, הוא כותב באחת מאיגרותיו : "בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעוררו בתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל, לזכות בעזה"י לגאולה שלמה".

לאחר הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, המשיך רבינו בקו-הפעולה הזה, ואף העצים אותו עם חלוף השנים. במאמר החסידות הראשון שאמר, כאשר קיבל עליו את נשיאות חב"ד, ביו"ד בשבט תשי"א, הגדיר את הדור שלנו ‘דור השביעי’, הדור האחרון שצריך להביא את הגאולה. וכך הוא אומר:

"והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאיתנו, דור השביעי, דכל השביעין חביבין. דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על-פי בחירתנו ולא על-ידי עבודתנו ובכמה עניינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל-מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה – לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי-אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא".

בשורות הספורות הללו ממצה רבינו את מהות דורנו: לא בחרנו לחיות בדור הזה, ובמובנים מסוימים, לוּ היו שואלים אותנו – אולי לא היינו רוצים לחיות בו, אבל זאת עובדה – אנו הדור שחי בתקופת ‘עקבתא דמשיחא’, ובסופה של תקופה זו, ותפקידנו לסיים את השכנת השכינה בעולם הזה התחתון ולהביא את הגאולה. פעמים אין-ספור הגדיר רבינו את הדור שלנו – "דור אחרון לגלות ודור ראשון לגאולה".

מעניין לציין כאן קטע מאיגרת שכתב רבינו ובה הוא מגלה כי חזון הגאולה העסיקו עוד בימי ילדותו, אפילו בשנים שלפני הליכתו ל’חדר’:

"מיום הלכי ל’חדר’ ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה – גאולת עם-ישראל מגלותו האחרון. גאולה כזו ובאופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים יסורי הגלות, הגזירות והשמדות… והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה – ‘יאמר ביום ההוא אודך ה’ כי אנפת בי’".

אין הסבר לעיכוב הגאולה

עם השנים אפשר להבחין בשינויי הדגשים שחלים אצל רבינו בעניין זה (אף שכל הנקודות הללו קיימות בכל התקופות, אבל ההדגשים משתנים). בשנים הראשונות הוא מדבר בעיקר על הצורך לעסוק בהפצת מעיינות החסידות חוצה, כדי לקרב על-ידי זה ביאת המשיח (על יסוד איגרתו הידועה של הבעש"ט, שבה הוא מספר על עליית הנשמה ש הייתה לו, ואשר הגיע בה להיכלו של משיח, ושאלו "אימתי קאתי מר", ועל זה בא המענה: "לכשיפוצו מעינותיך חוצה").

לדוגמה, באחת משיחות קודשו הוא מפרט בקצרה את הקו המיוחד של התקופות השונות, מבריאת העולם ועד ימינו, ומסיים שעכשיו העיקר הוא לעסוק בהפצת מעיינות החסידות חוצה, שעל-ידי זה מביאים את גילוי משיח בעולם:

"ולכן עתה עיקר העבודה הוא לעסוק ב’יפוצו מעינותיך’ – מעיינות החסידות – ‘חוצה’, ועל-ידי זה יקרבו את הגילוי בעולם, בגאולה השלימה והאמיתית, במהרה בימינו אמן".

כעבור זמן עובר הדגש על הצורך לזַכות כל יהודי במצוות, כדי שכל בני ובנות ישראל יהיו מוכנים וראויים לגאולה, ולא יהיו ח"ו בבחינת ‘ערומים מן המצוות’. נקודה זו מרבה רבינו לציין בקשר ל’מבצעים’ הידועים, לזיכוי המוני בית-ישראל במצוות.

בשנת תש"מ מתחיל רבינו להדגיש את הצורך שעם-ישראל יבקש ויתבע מהקב"ה את הגאולה. בכינוסי ילדים הוא מעודדם להכריז ולשיר: "ווי וואנט משיח נאו" [=אנו רוצים משיח עכשיו]. בשנים הבאות הוא מרבה לעסוק בהסברת הצורך לתבוע את הגאולה, לזעוק לקב"ה "עד מתי!", ולהתחנן שתבוא תיכף ומיד.

רבינו מתייחס גם למי ש’תואנה הם מבקשים’, כהגדרתו, ומנסים לזלזל בצורך לתבוע את הגאולה. הוא משיב על טענות שונות ומשונות, החל מהטוענים שאין זה ענייננו לבקש את הגאולה, אלא הקב"ה יביאנה מתי שיעלה ברצונו, וכלה במי שניסו להיאחז במאמרי חז"ל בעניין דחיקת הקץ, וטענו שזעקת "עד מתי!" היא בבחינת דחיקת הקץ. רבינו השיב על כל הטענות האלה לפרטיהן , והוכיח בבהירות, כדרכו, שאין להן מקום כלל וכלל.

כך הוא אומר, למשל, באחת משיחותיו:

"אין זה דחיקת הקץ כלל, כי אם מפני שכבר הגיע זמנה של הגאולה". סמוך לשנת תש"נ מתחיל להישמע סגנון חדש מפי רבינו – "הגיע זמן הגאולה". אם עד עכשיו הייתה ההדגשה על הצורך לעשות פעולות מיוחדות ולהוסיף בתורה ומצוות ובתפילה כדי להיות ראויים לגאולה וכדי להחישה, הרי עתה הוא מדבר על כך שהגאולה כבר מוכנה ולא נותר אלא להיות מוכנים לקבל את פני משיח צדקנו.

בהתקרב שנת תש"נ מכריז עליה רבינו ‘שנת ניסים’, וקושר זאת לראשי-התיבות של שמה תש"נ – תהא שנת ניסים. בחודשי הקיץ של שנת תשמ"ט הוא מדבר על ניסים גדולים הצפויים לבוא, ומתבטא שאלה יהיו ניסים שהעולם כולו יראה. ואז, כאשר מתחילות להתחולל התמורות הגדולות במזרח אירופה, עם התמוטטות המשטר הקומוניסטי, ויציאת מאות אלפי יהודים מאחורי מסך הברזל – רואה בזה רבינו סימנים המבשרים את הגאולה הקרובה לבוא.

כיוון זה נמשך ומתעצם כאשר פורץ המשבר במפרץ הפרסי, שהביא בסופו של דבר למלחמת המפרץ. רבינו קורא על המשבר הזה את הילקוט שמעוני בדבר "שנה שמלך המשיח נגלה בו, מלך פרס מתגרה במלך ערבי וכו’". המשך המדרש משמש בפיו להרעפת ביטחון על עם-ישראל, לבל יתיירא מאיומי המלחמה: "אומר להם (הקב"ה לישראל), בניי, אל תתייראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם… אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם".

באותן שנים מרבה רבינו לדבר על כך שאין הסבר לאריכות הגלות ולעובדה שהגאולה עדיין לא באה. לדבריו, הגאולה כבר הייתה צריכה לבוא מזמן: "עברו כבר עשרות שנים ומשיח צדקנו עדיין לא בא… ואין הסבר על זה".

פעמים רבות, כשהוא מכריז על מבצע חדש או קריאה להוספה בענייני תורה ומצוות, הוא מתבטא, שהואיל והגאולה מתעכבת, ואין יודעים מה הדבר המעכב את ביאת משיח-צדקנו, יש לפעול בכל כיוון אפשרי, ואולי יקלעו ויעשו את הדבר האחרון שמעכב את הגאולה.

דברים מעין אלה נאמרים מתוך כאב עצום, ולעיתים תכופות, כשרבינו מדבר על אריכות הגלות, נחנק קולו בבכי כבוש. הוא, שיודע לשאוג כארי על ענייני הכלל, והמשמש מקור עוז ועוצמה לרבבות שלוחיו וחסידיו, מתייפח בקול נשבר כשהוא מדבר על אריכות הגלות, על שכינתא בגלותא, ועל "בנים שגלו מעל שולחן אביהם".

שיא של ציפייה

ההתבטאויות על הימצאות הגאולה ממש כאן מגיעות לשיא חדש בשנים תנש"א-תשנ"ב. "עומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח, על סף התחלת הגאולה, ותיכף ומיד המשכתה ושלמותה", אומר רבינו בחודש תמוז תנש"א. בהמשך הוא מדבר על כך שלימוד ענייני בית-הבחירה בשלושת השבועות בשנה זו אינו "מצד התגברות רגש האבלות", אלא "מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה ‘הלכתא למשיחא’, כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחר זה, כיוון שמקדש העתיד שאנו מצפים בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותיכף) ייגלה ויבוא משמים ברגע כמימרא!".

לקראת חג-הסוכות תשנ"ב הוא מדבר על הצורך לערוך השנה את שמחת בית-השואבה בשמחה גדולה ומיוחדת:

"שמחת בית-השואבה בשנה זו צריכה להיות מתוך שמחה הכי גדולה, הקשורה עם הגאולה האמיתית והשלמה, ששמחים ורוקדים לקבל פני משיח-צדקנו!".
בשבת-קודש מברכים כסלו, כאשר נאספים בבית-המדרש אלפי השלוחים מכל קצווי תבל, מכריז רבינו:

"הדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבודת השליחות הוא – לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות".
השיא הוא בחודש כסלו תשנ"ב, שאז נשמעים מפי קודשו ביטויים שמיימיים מופלאים ביותר, על כך שהעולם כולו כבר נתברר ונזדכך והוא כלי לאורו של משיח-צדקנו, ולא נותר אלא שיהודי יפקח את עיניו:

"על-פי כל סימני חכמינו ז"ל נמצאים כבר בשלב הגאולה ממש… נמצאים כבר במצב שבו הגוף הגשמי ואפילו גשמיות העולם כבר נתבררו ונזדככו לגמרי, והרי הם ‘כלי’ לכל האורות והעניינים הרוחניים, כולל ובעיקר – אורו של משיח צדקנו, אור הגאולה האמיתית והשלמה…

"הדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה!".

באותו זמן מתבטא רבינו כי אנו עומדים ב"זמן השיא" ("די העכסטע צייט") לביאת משיח-צדקנו: "זהו הזמן הכי נעלה (’העכסטע צייט’) לגאולה האמיתית והשלימה".

סימני גאולה ולא גאולה

חשוב לציין, שבשיא ההתבטאויות על קרבת הגאולה, מקפיד רבנו לסמן את הקו הדק בין סימני הגאולה, טעימה מהגאולה ודברים שהם הכנה לגאולה, לבין הגאולה עצמה. פעמים רבות הוא מבהיר שהגאולה עדיין לא באה.

חשוב להבהיר זאת, כי היו מי שפירשו בטעות התבטאויות של רבנו בסגנון "הגאולה כבר כאן" או שמלך המשיח "כבר בא", במשמעות לא נכונה. כשרבנו מדבר על הגאולה שנמצאת "כאן" הוא דואג להבהיר בעצמו שהכוונה לכל ההכנות וההמשכות הרוחניות, שהכול כבר הושלם, ולא נותר אלא שהגאולה אכן תתממש ותתגלה. וכמו-כן, כשהוא אומר שמלך המשיח "כבר בא", הכוונה היא שהנה-הנה הוא כבר מגיע, ולא בלשון עבר, כאילו אנחנו כבר עומדים אחרי ביאת המשיח.

נקודה נוספת שראוי לשים לב אליה היא, שעל אף הלהט העצום בנושא הגאולה שעורר רבינו, לא מצאנו אצלו אפילו רמז ל’חישובי קיצים’ ולציון מועד כלשהו לגאולה. דברים מעין אלו, שמצאנו אצל גדולי ישראל בכל הדורות, ואפילו אצל כמה מנשיאי חב"ד, לא נמצא להם הד בדבריו ובכתביו של רבינו.

הציפייה ככלי להבאת הגאולה

מה הייתה המטרה של ההתעוררות האדירה הזאת של ציפייה לגאולה שחולל רבינו?

אפשר לומר, שכשם שדאג לזַכות כל יהודי במצוות ולחזק כל עניין ביהדות שהיה זקוק לחיזוק, כך חינך את חסידיו ותלמידיו והשפיע על המוני בית-ישראל בקשר לעיקר הי"ב מי"ג עיקרי האמונה – האמונה והציפייה לביאת המשיח. עניין זה סבל מרפיון, ורבים התייחסו לגאולה ולביאת המשיח כ’הלכתא למשיחא’, כדבר רחוק מהמציאות. רבינו החדיר בעם-ישראל כולו את האמונה הלוהטת בביאת המשיח, כמציאות ממשית, קרובה, שתתרחש במהרה בימינו.

על כך יש להוסיף, שבעצם חיזוקה של הציפייה לגאולה פעל רבינו להחשתה ולזירוזה. הציפייה לגאולה מקרבת אותה והיא הזכות שעומדת לעם-ישראל כדי לזכות לגאולה. נוסף על כך, הגאולה תלויה במעשים טובים, שמכריעים את כף הזכויות של עם-ישראל, ולכן ראה רבינו חשיבות עליונה בהתעוררות הציפייה לגאולה, שמביאה הוספה בענייני תורה ומצוות.

וכפי שאמר פעמים רבות, והנה דוגמה אחת:

"נמצאים אנו ברגעים האחרונים לפני ביאת המשיח, והעובדה שעדיין לא בא אינה, חלילה, משום שהוא מחוסר זמן, אלא מפני שעדיין חסר מעשה אחד שיכריע את כל העולם לכף זכות ויביא את הגאולה. הכרח השעה מחייב אפוא, שכל יהודי, מקטן ועד גדול, ‘יחשוב’ על הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו, ויפעל להביא את הגאולה, הן בעצמו והן שישפיע על זולתו".

כמו-כן, כשיהודי יודע שהגאולה קרובה לבוא, והיא תלויה בעוד הוספה מצידו בתורה ובמצוות, הוא מתחזק בענייני היהדות, וזה עצמו מקרב את הגאולה:

"יהודי צריך לרצות ולבקש את הגאולה, ובקשה זו עצמה (וההתבוננות בנושא הגאולה) נותנת לו סיוע ועידוד רב בעבודת הבורא. כשאומרים ליהודי ש’הנה הנה משיח בא’, או ‘אנו רוצים משיח עכשיו’ – הרי זה פועל זירוז והוספה בעבודת ה’, וזהירות יתירה יותר שלא יהיה בידו שום דבר שיעכב ח"ו את ביאת המשיח".
אך יש כאן עניין גדול הרבה יותר – רבינו אכן ראה בעיני קודשו כי הגיע זמן הגאולה, וכי הדבר האחד והיחיד שחסר עכשיו הוא, שעם-ישראל יעמוד מוכן לקבלת פני משיח צדקנו. לכן דיבר בכאב גדול כל-כך על העובדה שהגאולה עדיין מתעכבת, בלי שיהיה לזה הסבר כלשהו, כי אכן הגאולה כבר הייתה צריכה לבוא מכבר.

על-כן פעל בכל כוחו לעורר את עם-ישראל להתכונן לקבלת פני משיח-צדקנו, הן בהגברת הציפייה לגאולה, הן בהוספה בתפילה ובצדקה למען הגאולה, הן בתוספת בתורה ובמצוות, והן בהיבט חדש שתבע באותה תקופה – להתחיל לחיות באווירה של ימות המשיח. הוא קרא ללמוד את ענייני הגאולה וביאת המשיח, שכמעט לא עסקו בהם בעבר, כדי ‘לחיות’ את הגאולה העומדת בשער.

ובלשונו:

"המדובר בתקופה האחרונה, בנוגע להוספה המיוחדת בלימוד התורה בענייני גאולה ומשיח, אין זה רק בתור ‘סגולה’ למהר ולקרב את ביאת המשיח והגאולה, אלא גם ובעיקר כדי להתחיל ‘לחיות’ בענייני משיח וגאולה, ‘לחיות עם הזמן’ דימות המשיח… ועד להנהגה בפועל, במחשבה, דיבור ומעשה, באופן המתאים לזמן מיוחד זה, שעומדים על סף הגאולה, ומראים באצבע ש’הנה זה (המלך המשיח) בא’".

להיצמד למסר

כל המעיין בדבריו של רבינו רואה בבירור כי זו מטרת ההתעוררות הגדולה שעורר בעניין הגאולה. הוא אומר את הדברים בפירוש פעם אחר פעם, וחותר לאחֵד את עם-ישראל כולו סביב הציפייה לגאולה, לימוד עניינה והתחזקות בתורה ובמצוות כהכנה לקבלת פני משיח.

למרבה הצער, היו מי שמשכו את ההתעוררות הזאת לכיוונים אחרים. ייתכן מאוד שאירע כאן מעשה שטן, שמצא דרך מחוכמת לפגוע בהתעוררות הלבבות שעורר רבינו לקראת הגאולה, על-ידי משיכתה, באצטלא דקדושה כמובן, לכיוון של פרסומים שונים ומשונים.

פעולות אלה הן בניגוד לרצונו הקדוש של רבינו. פעמים רבות, גם בתקופה המאוחרת ביותר, הביע את דעתו לשלילת פעולות כאלה. ברור לנו כי רבינו סבר שאין להפוך דברים מעין אלה ל’קמפיינים’ בראש חוצות, כאילו זה המסר שבו צריך לעסוק. זאת הבהיר בצורה הברורה ביותר למנהלי המוסדות המרכזיים, לעורכי הביטאונים הרשמיים בארץ ובעולם, ולמי שמופקדים על ביצוע הוראותיו ועל פרסומם לציבור הרחב.

הנני יכול להעיד, כי בחודש שבט תשנ"ב נדרשתי להגיב בתקשורת האלקטרונית על פעולות מעין אלה, ובתחילה העדפתי שלא להגיב. לאחר מכן אירעה התפתחות שהביאה למסקנה שאולי כדאי בכל זאת להתייחס לעניין. הדבר דווח לרבינו, ומיד הגיעה הוראה ברורה להמשיך באי התייחסות לעניין, והוא אף כתב בכתב-ידו: "האמנם אינו מבין שכשיתחיל לדבר ימשיכוהו עוד יותר?!".

מצמרר ביותר הוא הפתק בכתב-יד-קודשו של רבינו, שנכתב סמוך ממש לאירוע בחודש אדר תשנ"ב. הדברים ברורים ומדברים בעד עצמם:

"אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח וכו’ אבל מ"ע מהת’ [=מצוות עשה מהתורה]: אהבת כאו"א [=כל אחד ואחד] מישראל, ושלילת המחלוקת וכו’ בתכלית – ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו וד"ל".

מילים ספורות אלה מעידות כי רבנו צפה בבירור את תוצאות כל המגמה, של העיסוק בשאלת זהותו של משיח, והזהיר כי תוצאתה תהיה מחלוקת והפך אהבת-ישראל, בשעה ש"אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח".

***
הננו בטוחים כי גם אחרי ההסתלקות ממשיך רבינו במלחמתו הגדולה למען הגאולה האמיתית והשלמה. ברור לנו כי אינו נח ואינו שוקט, וכי הוא מרעיש עולמות כדי שכבר תבוא הגאולה. על-כן הננו מלאי אמונה כי למרות כל הקשיים והשנים הכואבות שחלפו בינתיים, נזכה בקרוב ממש לראות בהתממשות דברי קודשו של רבינו, על ביאת משיח-צדקנו בפועל ממש, ועינינו תראינה בביאת גואל צדק, שיביא לעם-ישראל ולעולם כולו את הגאולה האמיתית והשלמה.


מילותמפתח: מףהמשיח

מסווג תחת: משיח וגאולה קישור-קבוע

מאמרים שאולי קשורים:

  • נסיון להחזיר את האתר לעבוד
  • דיווח נוסף על מצבו של הרב כדורי
  • סימן שאלה על מצבו של הרב כדורי
  • הרב בניהו על הרב כדורי ועל הגאולה
  • ר' ישיבת המקובלים על מהירות הגאולה
  • בעיות טכניות בגלישה באתר
  • הלכה: לקרוא את נבואת חגי ביום א'
  • הרב מוצפי על הפחד ועל הגאולה
  • שירי יהדות באנגלית על הגאולה
  • הרב אליהו: תחיית המתים בגאולה
  • הכותרות האחרונות:


    השם1.נט: והיה השם למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה השם אחד - ושמו אחד!